גורם רעה לעצמו

יעקב יוסף (רבי) מפולנאה, תולדות יעקב יוסף, קורץ, דפוס צבי הירש בן אריה ליב שמואל בן ישכר בער, תק"מ, עמ' פרשת וזאת הברכה אות ד'.

ושמעתי ממנו משל למלך שנהג ליכנס בין עניים לפקח בעסקם, ואחד היה משיב תמיד כל מה שאדם עושה בין טוב או רע הכל עושה לעצמו, וחרה למלך על שאינו מחזיק לו טובה ומשיב לו כך, וצוה לעשות תרנגול מפוטם בסם המות ונתן לו, והשיב ג"כ [גם כן] כך ולקח העני זה לביתו שהיה בקצה העיר והצניעו, לימים בא בן המלך עיף ויגע מצידת חיה ועוף וביקש מעני זה שבא אצלו ליתן לו שום דבר מאכל ונתן לו זה התרנגול לאכול, וכשרצה לאכול אמרו הרופאים שעמו, בדוק תחלה ונמצא סם המות, ובא הדבר למלך והתנצל שהוא ממנו, ואז הודה המלך שאמת אתו. והמוסר היוצא מזה וכו' ודפח"ח [ודברי פי חכם חן]

מפולנאה יעקב יוסף (רבי), תולדות יעקב יוסף

אישים

הבעל שם טוב

תגיות

גורם רעה לעצמו

נושאים:

סיפר הבעל שם טוב:
מלך אחד נוהג היה ללכת בין העניים כדי לפקח על דרכיהם. היה שם עני אחד שהיה חוזר ואומר: "כל מה שאדם עושה, בין טוב ובין רע – הכול עושה לעצמו."
– "ומה בדבר כל הטובות שעושה לנו המלך?" נשאל העני.
– "גם זאת עושה המלך לעצמו בלבד," השיב.
חרה למלך על שאינו מחזיק לו טובה, וציווה לעשות תרנגול מפוטם בסם המוות ונתן לעני. אמר העני: "כל מה שאדם עושה, אפילו המלך – לעצמו הוא עושה." לקח העני את התרנגול אל ביתו שבקצה העיר והצניעו.
לימים יצא המלך לצוד חיה ועוף, והיה עייף ויגע. ראה את ביתו של העני ובא אצלו. ביקש המלך מן העני שייתן לו לאכול. לקח העני את התרנגול והגישו לפני המלך. כשרצה לאכול, אמרו לו הרופאים שהיו עמו: "בדוק תחילה." בדקו ומצאו בתוך התרנגול את סם המוות.
הביאו את העני לפני המלך. אמר העני: "תרנגול זה אתה הוא ששלחת לי." אז הודה המלך ואמר: "אתה הוא שצדקת. כל מה שעושה האדם – לעצמו הוא עושה."

"כל מה שאדם עושה – לעצמו הוא עושה". תובנה זו עולה ממשל של הבעל שם טוב על מלך שניסה לפגוע באדם עני, וכמעט שילם על כך בחייו

המשפט שאמר העני "כל מה שאדם עושה – לעצמו הוא עושה" אינו בהיר כל צורכו.
ניתן לפרש את המשפט כאמירה על התכלית האגואיסטית של מעשי האדם – כל מה שאדם עושה – הוא חושב רק על טובת עצמו. אמירה כזו יכולה באמת להרגיז את המלך, המנסה לשכנע כי הוא פועל למען בני עמו ולא לטובת עצמו. על פי פרשנות זו, המלך מבין בסוף הסיפור כי אכן לא פעל באמת לטובת בני עמו, והראיה לכך היא שהוא ניסה להרעיל את העני ולפגוע בו.
מסקנת הסיפור על פי פרשנות זו: הכר בכך שלפעולות הטובות יש בדרך כלל גם תועלת אישית, ונסה לפעול באמת למען הזולת, בלי ציפייה להרוויח מכך.
פרשנות נוספת לדבריו של העני נושאת משמעות של גורל או משמעויות פסיכולוגיות – כל מה שאדם עושה – הוא למעשה קובע בכך את גורלו. אם הוא עושה טוב – יקרה לו טוב, וכן להפך. על פי פרשנות זו, בתחילת הסיפור התכוון העני לכך כי אם המלך עושה פעולה טובה – הוא עצמו גם ירוויח מכך, ואם ינסה לפגוע – הוא עצמו ייפגע. כך אכן מתרחש בסוף הסיפור, כשהמלך מגלה שהניסיון שלו להרוג את העני כמעט וגרם למותו שלו.
מסקנת הסיפור על פי פרשנות זו היא: היזהר שלא לפגוע באחרים, כי מי שישלם בסוף את המחיר הוא אתה עצמך.

אחד העקרונות היסודיים בדת היהודית ובתרבויות נוספות הוא "מידה כנגד מידה"