פעם אחת בלילה הראשון של חג החנוכה עמד רבי דוד מטוֹלנֶה ליד חנוכיית הזהב המהודרת והתכונן להדליק את הנר הראשון. לפתע פנה אל אחד החסידים ואמר לו: "אמור לי, הלוא אשתך נמוכה היא. ואם כך, כשאתה רוצה לדבר אתה, האם אתה הוא זה שמתכופף אליה או שהיא מגביהה את עצמה אליך?"
ומיד, בלי לחכות לתשובה על שאלתו, בירך הרבי והדליק את נר החנוכה.
החסידים התפלאו מאוד על השאלה המשונה ששאל הרבי.
באותו היום נכח במקום רב צעיר, רבי מרדכי דוב מהוֹרניסטייפּוֹל, שהיה נכד אחיו של הרבי. כשראה את תמיהתם של החסידים אמר להם: "אני אפרש לכם את דבריו של דודי-זקני על פי דברי התלמוד. בתלמוד נאמר כי מעולם לא ירדה השכינה מתחת לגובה של עשרה טפחים (תלמוד בבלי, סוכה, דף ה עמוד א). אף על פי כן, אנחנו מדליקים את נרות החנוכה נמוך יותר מעשרה טפחים. סוד הדבר, שבימי החנוכה הקדוש ברוך הוא "מתכופף" ויורד אל עולמנו. ובשל כך, בימים אלו ניתן למצוא את האור הנמצא גם במקומות הנמוכים".
אור במקום נמוך
נושאים: