ר' לוי יצחק מברדיטשוב היה עוסק במצוות מתוך דבקות והתלהבות רבה מאוד.
בפורים, כאשר עמד ובירך לפני קריאת מגילת אסתר, רקד בהתלהבות רבה כל כך, עד שכמעט רקד על המגילה שהייתה פתוחה לפניו.
בימים שלפני הפסח, כשהלך לשאוב מים להכנת המצות, היה שרוי בדבקות כה רבה עד שנפל אל תוך הבאר, ולמזלו, המים היו רדודים ולא אירע אסון.
וכשבא הפסח ישב ר' לוי יצחק לערוך את הסדר ביום הראשון וביום השני, כפי שנהוג בחוץ לארץ. כשישב ליד השולחן הערוך וקרא את ההגדה התלהב מאוד מתוך דבקות. וכשאמר את המילים "מַצָּה זוּ" התלהב כל כך, עד שנפל אל מתחת לשולחן והפכו, ובלבל כל הסדר והקערות, הכוסות והמצות. עד ששבה רוחו אליו כבר הכינו עבורו שולחן חדש עם מצות וכוסות וגם בגד "קיטְל" לבן ונקי עבורו. לבש ר' לוי יצחק את הקיטל והחל נאנח כאדם שמחַיֶה את עצמו באיזה דבר: "אַה, אַה! מַצָּה זוּ!"
בלאגן בסדר
נושאים: