האושפיזין של גילה בן הר

רוצים לקרוא על אושפיזין נוספים?

גילה בן הר – היא אשת חינוך מנכ"לית המרכז לטכולוגיה חינוכית ולשעבר ראש מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל אביב

אילו היתה האדמור"ית חנה ציזיה מגיעה לסוכתי,מה הייתי אומרת לה?

חנה ציזיה יקרה, חנה, האדמו"רית מטשרני- אוסטרה,

מבקשת אני להזמינך אל סוכתי, שמחה על האפשרות להכיר לך את בני משפחתי אולם בעיקר מבקשת אני לשמוע אותך, לחלוק עם משפחתי את העשייה הייחודית שלך. את, שהפכת לדמות מנהיגה מובילה וניהלת אפילו "שולחן".
את, שהצלחת להביא לשולחן "הטיש" שלך את רבי מוטולה מצ'רנוביל.

העולם החסידי, המלא שמחה ואהבת אדם, עשיר בלמדנות בהובלת אדמו"רים חסידים קיבל אותך כדמות אשה חסידית מובילה.

כבת לאדמו"ר רבי זאב וולף מטשרני- אוסטרהא שבאוקראינה, כאשה לבנו של רבי זושא מאניפולי הצלחת להמשיך את שושלת המשפחה עם עלייתו של אביך לארץ ישראל ופטירתו של אביך.

חנה, מרותקת אני מדמותך, מעשייתך, מהתעוזה הרבה ורוח המנהיגות שהובילה אותך להיות דמות כה ייחודית בעולם חסידות כה גברי. ואפילו הצלחת להוביל את בתך ינטה דבורה להיות דמות חסידית חשובה. ינטה שנישאה לרבי דוד, מי שייסד את חסידות טולנה והיה בנו של רבי מרדכי "מוטלה" מטשרנוביל.

חנה יקרה, את ובתך ינטה קיימתן את "ריקוד המצווה" עם הרבי מקוסוב בהיערכות לקראת אירוע החתונה של ינטה. חשבי חנה לו יכולנו לעצור לרגע ולצלם אותך עומדת בראש ה"טיש", רוקדת את "ריקוד המצווה".
ליבי פועם בחוזקה בכל רגע של מוסיקה חסידית שמגיע לאוזני, ההתרגשות להקשיב למנגינה הייחודית המרעידה את השומע ולצד זה לראות אותך האשה החסידית מובילה ומנהיגה.

הספקת להגיע לארצנו, ארץ ישראל , להגיע אל העיר טבריה לצד נופי הכנרת המרגיעים ולהתגורר בחבל ארץ נהדר זה.

הגורל האכזר פגע בך בשנת תקצ"ז (1837) ברעידת האדמה הקשה שהביאה למותך. זכית להיקבר בחלקת גדולי החסידות בבית הקברות שבטבריה.

חנה יקרה, מבקשת מאוד לשמוע את קולך, סיפור חייך ולחוש מעט מהתעוזה והמנהיגות שהשרית על כל הסובבים אותך ולהיות כאושפיזין בסוכתי.

חג שמח לך חנה יקרה.

הרבנית ציזיא-חנה מזל

(? – 1837) הייתה אדמ"ורית בתנועת החסידות. בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשתו של רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה. לאחר פטירת בעלה מילאה את מקומו באדמו"רות ואף ניהלה "שולחן", שבו ישבה בראש חסידיה.
בסוף ימיה עזבה ציזיה-חנה את עירה ואת האדמו"רות עלתה לארץ ישראל והתיישבה בטבריה. בשנת תקצ"ז (1837) נהרגה ברעידת האדמה הקשה שפקדה את הגליל ונקברה בחלקת גדולי החסידות בבית הקברות שבטבריה.

סיפורים

האדמו"רית

בין האדמו"רים הרבים ניתן למצוא גם כמה אדמו"ריות-נשים שכיהנו בתפקיד של צדיק ומורה חסידי. ציזיה-חנה היא אחת מדמויות חשובות אלה.

כלה נאה וחסידית

הרבי מקוסוב סייע לינטֶה-דבורה ולאמה לקיים את החתונה למרות עוניין. הוא מעניק להן כסף מתוך מגירה מופלאה, וגם רוקד איתן כדי להשתתף בשמחת החתונה מרחוק.