חסד של מחלה

מדוע כעס המגיד על החסיד שפנה אליו, והציע לו קדחת? הרי הכעס נחשב בחסידות למידה מגונה מאוד. אלא שדרך הבלטת עולם הדין, הכולל את הכעס והקדחת, מעורר המגיד את כוחות החסד

ביתו של רבי ישראל מקוז'ניץ, הידוע גם כהמגיד מקוז'ניץ, הוא מקום מרתק שמתרחשים בו אירועים מיוחדים במינם, מוזרים ואפילו אבסורדיים. סיפור זה, כיאה לסיפור על צדיק שפעולותיו מאגיות, הוא מעין משל על התופעות המורכבות המתרחשות בעולם הגדול. אל המגיד באים מדי יום ביומו מבקרים רבים, גברים ונשים, ולכולם בקשה הנובעת מאיזו מצוקה. הם זקוקים לעזרה ומאמינים שהרב יוכל לחלצם מצרתם. המגיד מקוז'ניץ הוא דוגמה של צדיק המסוגל להשפיע על מצבם של הפונים אליו בדרכו המסתורית ולשנות את מה שנדמה כגזירת גורל.
העני שנכנס אל המגיד זקוק לכסף כדי להשיא את בתו. מצוות הכנסת כלה היא אחת החשובות בעולם החסידי, וקיימים סיפורים רבים בנושא זה (נזכיר כאן רק את הרומן הגדול של שמואל יוסף עגנון "הכנסת כלה", שעיקרו תיאור מסע איסוף התרומות הגדול של החסיד רבי יודיל לצורך השאת בנותיו). רגע תאטרלי מלא דרמה מתרחש עם כניסתו של העני אל חדרו של המגיד. נוכל לראות את הסיטואציה הזאת בעיני רוחנו, אבל לא נוכל לנחש מה תהיה תגובתו של המגיד – שהיא תמיד מרתקת ובלתי צפויה.
המגיד יודע שדבר-מה מתחיל להתרחש מרגע שנכנס אליו העני. מנגד, העני עצמו אינו מסוגל להבין את דרכי פעולתו של המגיד, וככל הנראה נותר מבוהל ומבולבל מתשובתו,הגסה לכאורה. המגיד לא משיב לעני בפשטות, שאין לו כסף, וגם לא מביע צער על כך שאין ביכולתו לעזור, אלא תוקף את העני ואומר לו שהוא יכול לתת לו קדחת!
מה משמעות תשובתו הגסה והכעסנית? "לתת קדחת" משמעו לכאורה להביא על העני מחלה, אך קיים גם ביטוי עממי – "לתת קדחת", שפירושו לא לתת דבר, והעני עומד מול המגיד גם עם התשובה האבסורדית – אתן לך את הלא-לתת. מדוע המגיד כועס כל כך? הרי הכעס נחשב בחסידות למידה מגונה מאוד, המציינת חוסר שליטה.
המילה "כעס" מזכירה בצליל שלה את המילה היוונית "כאוס", שפירושה – תוהו ובוהו או אי-סדר במובן הקוסמי. כעסו של המגיד נועד לעורר את תשומת לבה של ההשגחה לחוסר האיזון או לכאוס הקיים בעולם, שהוא גם חוסר הצדק. העני לא מבין שהקדחת והכעס הם שני דברים שבהם משתמש המגיד כדי להתחיל לפעול למענו. העני ודאי עומד משתומם ושבור, מאוכזב מאישיותו התוקפנית של המגיד שעליו סמך וממנו קיווה להיוושע, אך הוא אינו עוזב בכעס את חדרו של המגיד, ולכן בא על שכרו: שעה לאחר מכן הוא פוגש בגביר שמגיע אל המגיד כדי לבקש מרפא למחלתו – קדחת! העני והגביר נמצאים כעת זה מול זה בחדרו של המגיד, ואתם נמצאות גם שתי הבחינות של חוסר האיזון בעולם: עושר מול עוני והבעיות הנובעות ממנו. העני בריא, והעשיר חולה. איך מאזנים בין השניים? ברגע שהמגיד כעס על העני והציע לו קדחת, התחילה להתגלגל הפעולה המאגית, שהייתה מורכבת ממילה (קדחת) ומפעולה (כעס) – שמקורם בעולם הדין. אך מול עולם הדין נמצא עולם החסד, כך שדרך הבלטת הדין, מעורר המגיד לפעולה את כוחות החסד. הדינים האלה, שהושלכו על העני, מתחילים לעשות דרכם החוצה אל הגביר שנכנס לחדר. זהו רגע האיזון, יישור הקו, ההתגברות על הכאוס והכעס בעולם: המגיד מיישר את העקום ומבטל את העיוות. העני עוזב את המגיד עם מעות ותובנה עמוקה. כעת הוא מבין את דרכי הפעולה המוזרות של המגיד. על הגביר לא נאמר דבר. ככל הנראה הוא נפרד ממאתיים זהובים. אולי כך השתחרר משפע רב מדיי שנמצא באמתחתו והביא עליו את הקדחת.