רֶבּ מוֹטְל מקַלושין היה איש נכבד ועשיר, מחסידיו של רבי יצחק מווּרקי. באותם הימים גזרה הממשלה לשרוף את חלק "חושן משפט" מתוך ספר ה"שולחן ערוך", כי החוקים והמשפטים שבספר זה סותרים את חוקי המדינה, המחייבים גם את היהודים.
ר' מוטְל ידע היטב את השפה הפולנית, ובעל חן וחכמה היה, וכוחו בפיו. גם את עסקיו ניהל בעיר הבירה ורשה. בשל כך קרא לו רבו שיבוא אליו, וביקש ממנו כי ילך אל שר פלוני מן הממשלה ויבקש ממנו לבטל את הגזֵרה.
אמר ר' מוטל: "מסוכן הדבר. השר כעסן, וגם יש לו כלי ירייה, והוא יורה בכל מי שבא אליו בבקשות מעין אלה, כך סיפרו מי שניסו לבקש ממנו עזרה. הוא אפילו יורה במי שהציעו לו תשלום עבור עזרתו."
אמר לו ר' יצחק: "זוכר אתה כי כאשר שלח הקדוש ברוך הוא את משה אל פרעה, כך אמר לו: 'בֹּא אֶל פַּרְעֹה.' הוא לא אמר: 'לך אל פרעה' אלא 'בּוא' – בוא ונלך יחד אל פרעה. ידע הקדוש ברוך הוא כי משה פחד מפרעה, ולכן הבטיח לו שילך עמו."
כששמע זאת ר' מוטל, יצא לשליחות שהוטלה עליו בשמחה ובלב קל, ואף הצליח בשליחותו וביטל את הגזֵרה.