אני יודע לשרוק

רבי זוּשָא מאַניפּוֹלי התארח פעם אצל רבי מרדכי מנֵשכיז. נתן ר' מרדכי את חדרו לר' זושא כדי שיישן בו.
לאחר חצות הלילה שמע ר' מרדכי את רבי זושא קם ממיטתו בהתלהבות ורץ בחדר אנה ואנה. לאחר כמה ריצות צעק ר' זושא ואמר: "ריבונו של עולם! אני אוהב אותך. אך מה אוכל לעשות, הלא איני יכול לעשות עבורך מאומה!"
שוב רץ ר' זושא בין הקירות, ושוב צעק את הדברים הללו. וכך עשה כמה פעמים.
לבסוף, קרא ר' זושא ואמר: "הלא יכול אני! יודע אני לשרוק. ובכן, אשרוק בפי לכבוד הבורא יתברך שמו". אז התחיל ר' זושא לשרוק ולתקוע בפיו בהתלהבות נוראה, עד שאמר הרבי מנשכיז לאחד מן הנוכחים: "נברח מכאן, שלא ישרוף אותנו בהבל פיו הקדוש".