פעם שאל רבי שְׁנֵיאוֹר זלמן מלָאדִי את בנו, ר' דב בֶּער: "במה אתה מתפלל?" הבין הבן כי אביו שואלו על הכוונה שאליה הוא מכוון את לבו בשעה שהוא מתפלל, והשיב: "אני מתפלל כשכוונתי אוחזת במילים 'וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה' (מתוך התפילה 'נשמת כל חי')". אז שאל ר' דב בער את אביו: "ובמה מתפלל אתה?" השיב לו ר' שניאור זלמן: "אני מתפלל עם הרצפה והספסל."
