סיפורים הלוקחים את הלב

אחד מתלמידיו הקרובים ביותר של הבעל שם טוב היה רבי יעקב יוסף מפּוֹלנָאה. הוא נקרא בפי כל על שם ספרו "תולדות יעקב יוסף" או "התולדות".
ר' יעקב יוסף היה רבן של כמה ערים והיה ידוע כקפדן גדול. הוא לא הכיר את הבעש"ט ולא האמין בגדולתו, אם כי שמע את שמו.
בעת שהיה "התולדות" רב בעיר שַריגרָד, רצה הבעש"ט למשוך ולקרב אותו אליו. בא הבעש"ט אל שַריגרָד השכם בבוקר, בשעה שמוליכים את הבהמות למרעה, ועצר את עגלתו ברחוב העיר. קרא הבעש"ט לאיש אחד שהיה מוליך את בהמתו למרעה וסיפר לו איזו מעשייה. עבר שם אדם נוסף והטה אזנו לשמוע מה מספר הבעש"ט, והוטב בעיניו הסיפור ועמד גם הוא. באו עוד מבני העיר ועמדו לשמוע את המעשיות, והמשיכו ובאו, עד שמשך הבעש"ט את כל בני העיר בסיפורי המעשיות שלו.
בימי הקיץ נוהג היה "התולדות" להתפלל בתחילת השעה השמינית, והשמש היה פותח את בית הכנסת כבר בשש ומחצה. באותו היום בא "התולדות" אל בית הכנסת ומצאו סגור. השמש נמשך אף הוא אחר סיפוריו של הבעש"ט ועל כן לא בא. כיוון שהיה "התולדות" קפדן, כעס מאוד על כך. בינתיים, גרם הבעש"ט לכך שהשמש ילך ממנו אל בית הכנסת. כאשר ראה אותו "התולדות" כעס עליו. שאל אותו: "היכן הם המתפללים, הרגילים לבוא בכל יום?" סיפר לו השמש כי איש אחד, אורח, עומד ברחוב העיר ומספר מעשיות וכל בני העיר עומדים אצלו. כעס הרב מאוד, ובלית ברירה התפלל לבדו ביחידות, ללא מניין.
כשסיים תפילתו, ציווה על השמש שיביא אליו את האורח מספר המעשיות כדי להלקותו ולהוכיח אותו על שביטל את תפילת הציבור.
בינתיים גמר הבעש"ט את סיפוריו והלך לאכסניה אחת. חיפש אחריו השמש עד שמצא אותו ואמר לו כי רב העיר קורא לו לבוא אליו. מיד הלך הבעש"ט ובא אל "התולדות".
פנה אליו "התולדות" בכעס ולא בדרך כבוד אלא בלשון יחיד, שלא כמקובל ביידיש: "אתה הוא שביטלת את הקהל מתפילה?" ענה לו הבעש"ט בכבוד, בלשון רבים ובכינוי "רבי": "רבי, אני הוא. ואני מבקש שלא תקפידו עלי ואספר לכם מעשה."
ענה לו התולדות: "ספר."
וסיפר הבעש"ט מעשייה אחת, והתולדות התפעל מאוד מהמעשייה עד שנחה דעתו ולא כעס עוד. גם התחיל לפנות לבעש"ט בכבוד קצת, בלשון רבים, ואילו הבעש"ט לא כינה עוד את התולדות "רבי," אלא אמר לו: "אם תרצו אספר לכם עוד איזה מעשה." אמר לו: "ספרו."
כשסיים הבעש"ט את סיפור המעשה השני התפעל התולדות כל כך, עד שהתחיל קורא לבעש"ט בשם "רבי" והבעש"ט התחיל לכנותו בלשון יחיד – "אתה". וכך אמר הבעש"ט: "אם תרצה, אספר לך עוד מעשייה אחת."
וכשגמר לספר את המעשה השלישי אמר "התולדות" לבעש"ט: "עכשיו אני יכול להישבע שאתם הוא הבעש"ט שאת שמו שמעתי ואני מוכן לנסוע אתכם תכף ומיד, ולקשור אליכם את לבבי באמת." אמר לו הבעש"ט: "עדיין לא התפללתי ורוצה אני להתפלל."
הלך הבעש"ט להתפלל ו"התולדות" הכין סעודה עבורו. אחרי הסעודה נסעו שניהם יחדיו, ובאו כל בני העיר ללוותם ולראות את החידוש שנתחדש – איך נמשך הרב שלהם והלך אחרי הבעש"ט.
מאותו היום הפך ה"תולדות יעקב יוסף" לתלמידו המובהק של הבעש"ט.