מדוע חלק הראב"ד על הרמב"ם?

הרמב"ם כתב שמי שאומר שאלוהים הוא אחד "אֲבָל שֶׁהוּא גּוּף וּבַעַל תְּמוּנָה" (הלכות תשובה ג, ז) הוא כופר ואין לו חלק לעולם הבא ואיננו מגיע לגן עדן. הראב"ד כתב השגות על ספרו של הרמב"ם וחלק עליו, לפי הראב"ד, "כמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה" (שם, השגות ראב"ד), ולא ניתן לכנות את כולם כופרים.
אמר המגיד מקוזניץ: "בשעה שפסק הרמב"ם את דינו גורשו מגן העדן הררים של נשמות שחשבו שלאלוהים יש צורה, ונעשה חושך בעולם העליון. מכיוון שדחה ראב"ד את דברי רמב"ם חזרו הנשמות לגן העדן."
"ונראה לי," הוסיף המגיד, "ששניהם דברי אלוהים חיים ואפשר ליישב את שתי הדעות. חוכמת הקבלה מלמדת שהשם מתלבש בתוך צורה, כמו שכתוב 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ' (בראשית א, כו). הרמב"ם לא התוודע לתורת הקבלה ולכן לא קיבל את המחשבה שאלוהים מתלבש בצורה, ואילו הראב"ד התוודע לתורת הקבלה ולכן קיבל את הדברים. ונראה שבסוף ימיו גם הרמב"ם התוודע לתורת הקבלה ולכן חזר בו מחלק מדבריו."