אמרו החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "בשעה שאומר רבנו את התפילה 'קדושה כתר' שבתפילת מוסף, כולם מתקבצים לשמוע. ואפילו מלאכי צבאות שבשמים באים לשמוע תפילה נפלאה כל כך."
שמע "מתנגד" אחד את דבריהם של החסידים וסירב להאמין לדבריהם. ביקש לראות בעצמו אם אמת הדבר, שתפילתו של הרבי אינה כדרך הטבע.
פעם אחת, בתפילת ראש חודש, נכנס הרבי להתלהבות גדולה כל כך, עד שלא ידע את אשר הוא עושה. ראו החסידים כי הרבי חלץ את התפילין לפני תפילת מוסף כנהוג, אך מרוב התלהבות הכניסם לתיק התפילין של אדם אחר. הבינו כי הנה נכנס רבם אל התלהבות התפילה כדרכו בקודש.
מיד הלכו וקראו למתנגד ואמרו לו כי אם יבוא עתה אל בית הכנסת ידע כי צדקו בדבריהם, כי "יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין" (ישעיהו ו, י).
מיהר ובא המתנגד אל בית הכנסת, ועמד מאחורי גבו של ר' לוי יצחק. והנה נכנס הרבי אל ההתלהבות בכוח גדול. פתאום הפך את פניו אל המתנגד ותפסו בבגדו. אז החל גורר את האיש כשהוא מדדה ומקפץ בכל בית הכנסת. לבסוף, כל עוד נשמתו בקרבו, הצליח המתנגד לברוח מידיו של ר' לוי יצחק. מאז האמין המתנגד לדבריהם של החסידים.
מלאכים רוקדים
