למרות שהיו שונים מאוד בדרכיהם, היו רבי מנדל מקוֹצְק ורבי יצחק מווּרְקִי ידידי אמת. לאחר שנפטר ר' יצחק, בא פעם בנו הבכור, ר' יעקב דוד, לבקר את ר' מנדל מקוֹצְק. היה זה באותן השנים שבהן הסתגר הרבי מקוצק מן הציבור, ולא ניתן לאיש לבקרו. ואולם ר' יעקב דוד הצליח בכל זאת להיכנס אליו.
באותה פגישה שאל ר' יעקב דוד: "מדוע אתה מסתגר ואינך מניח לחסידים להיכנס?"
"אילו היו לי עשרה חסידים מוצלחים כמוך, לא הייתי מסתגר," ענה הרבי.
אמר לו ר' יעקב דוד: "אבי, זכר צדיק לברכה, חשב אחרת ממך. הוא סבר כי רב צריך להיות כמו בעל עגלה. כשהוא רואה אדם הנושא בקושי חבילה גדולה, הוא מסייע לו ומעלה אותו אל עגלתו, כדי שלא ייפול בדרך".
העגלה של הרבי
