פעם אחת נסע הבעל שם טוב מעירו, מֵזִ'יבּוּז' לעיר בּרוֹדי, ועמו אחד מחסידיו הקרובים, ר' צבי הירש סוֹפֵר.
עצרו השניים ללון בדרך במקום סמוך לברוֹדי.
בלילה תקפה חרדה את הבעל שם טוב והתחילו ברכיו לרעוד, עד שהתעורר ר' צבי ושאל את הבעל שם טוב: "למה תפחד?"
סיפר לו הבעל שם טוב: "בחלומי בא אלי מורי ורבי, הנביא אחיה השילוני, ושאל אותי: 'מי יותר טוב, אתה או אברהם אבינו?'
– 'למה כוונתך?' שאלתי, והוא ענה: 'אתה תבוא לעיר בּרוֹדי, יחלקו לך כבוד גדול ואתה עלול לבוא לידי גאווה. אם חלילה לא תעמוד בכך, תאבד את כל מה שיש בידך כעת.' בשל כך נחרדתי מאוד," אמר הבעל שם טוב.
אחר כך, כשנכנס הבעל שם טוב לבּרוֹדי, באו אליו עשירי העיר ונכבדיה לקבל את פניו במלבושי הכבוד שלהם, אבל הבעל שם טוב לא מיהר לפְנות אליהם אלא התחיל לשחק עם הסוסים, להבריש את פרוותם ולטפוח על גבם.
כך הצליח הבעל שם טוב להינצל מחטא הגאווה