בימי אלול נהג רבי חיים מצאנז לספר משל לתלמידיו:
אדם אחד היה הולך ותועה ביער זמן רב, ולא מצא את דרכו. פתאום ראה איש הולך ביער לקראתו. באה שמחה בלבו, כי עתה יֵדע מהי הדרך הנכונה.
כאשר נפגשו שניהם שאל: "אחי, אמור לי מהי הדרך הנכונה, כי הנני תועה כאן כבר כמה ימים."
– "אינני יכול לומר לך מאומה," ענה האיש, "כי גם אני תועה כאן ימים רבים. יכול אני רק לומר לך, כי בדרך שהלכתי אני – אל תלך, בדרך זו תועים. וכעת – נחפש דרך חדשה."
אחרי שסיים את סיפורו היה ר' חיים נוהג לומר:
"רבותיי, יכול אני לומר לכם רק זאת – כי בדרך שהלכנו עד עתה לא נלך עוד, כי בדרך הזאת תועים. כעת נחפש דרך חדשה!"
נחפשה דרך חדשה!
נושאים:
